המשבר בענף הפלפלים בערבה, והצורך המתמיד להתחרות בשוקי העולם בענפי הירקות, הפירות, הפרחים והתבלינים – הובילו את חקלאי הערבה לעבור לפיתוח גידולים חדשניים, ולהשיב לאזור את מטעי המשמש והנקטרינה, לאחר היעדרות של 30 שנה. חלק מהחידושים האחרונים שעליהם הם עמלים יוצגו בתערוכה החקלאית השנתית של יחידת מו”פ ערבה תיכונה וצפונית, שתיפתח היום בחצבה.

אחד מיתרונותיה הבולטים של הערבה הוא האקלים החם השורר בה לאורך כל השנה, המאפשר יצוא ירקות ופירות במיליוני דולרים למדינות קרות יותר. כמו כן, עקב הביקוש העולמי למזון טרי ובריא – מגמה שגברה בשנים האחרונות – ממשיכים השנה באזור בטיפוח ובהשבחה של ירקות, תוך הוספת ויטמינים, מתיקות טבעית, והארכת חיי המדף שלהם.

“אנחנו מנסים למצוא כיוונים חדשים”, אומרת מעין קיטרון, חוקרת ביחידת מחקר ופיתוח (מו”פ) ערבה תיכונה, גוף שמסייע לחקלאי האזור וממומן בין היתר על ידי קק”ל, משרד החקלאות ומועצת הצמחים. “בפארן ניטע מטע עצי פרי נשירים, והחל גידול תותים במים מותפלים”. קיטרון מוסיפה כי “ביחידת המחקר מנסים לתמוך במגדלים ביצירת חלופות לפלפלים, שהיו הגידול העיקרי בערבה, ולמי שנשאר בפלפל – אנחנו מנסים לסייע למקסם את הייבול מכל יחידת שטח”.

מסקר שנערך לאחרונה בקרב חקלאי הערבה על ידי חמי ברקן, יו”ר ועדה חקלאית ערבה תיכונה, עולה כי הם מייצרים 158 אלף טון פירות וירקות בשנה. 119 אלף טון מהם מיועדים ליצוא, והיתר לשוק המקומי. בשנים האחרונות הסתכם היצוא של חקלאי הערבה בכמיליארד שקל בשנה, והמכירות בישראל ב-190 מיליון שקל בשנה.

ברקן אומר כי למרות צמצום שטחי הגידול, היצוא של חקלאי הערבה עדיין מורכב ברובו מפלפלים מתוקים בהיקף של 113 אלף טון בשנה, ומיצוא תמרים בהיקף של 3,700 טון בשנה. עם זאת, חלק ממגדלי הפלפלים עשו בשנתיים האחרונות הסבה לגידולי תמרים, קישואים, בצל, מלפפונים, חציל, דלעת, כרוב ופלפל חריף. לצד אלה, ניתן למצוא מטעי פפאיה וכרם ,שענביו הם הראשונים לצאת לשוק בכל שנה בחודש מארס.

שעועית תאילנדית – בלי גזים

חקלאי מושב עין יהב שבערבה החלו בגידול זן חדש של שעועית תאילנדית, שתרמיליה גדולים במיוחד וטעמה מתוק מזה של השעועית הרגילה. בניגוד לזאת הרגילה, השעועית התאילנדית לא יוצרת גזים במערכת העיכול. לדברי איתי גל, חקלאי מעין יהב, גידול השעועית התאילנדית נעשה בשיטה של הדליה – תליית הצמח גבוה ככל הניתן, קרוב לכיפת החממה, כדי לנצל את האור וכדי שהתרמיל הגדול, שאורכו יכול להגיע ל-30 סנטימטר, ייקבל מראה משופר ולא יסבול מסימני שפשוף וצלקות הנוצרים מגידול צמוד קרקע.

מלפפון הולנדי – עונה על המחסור בשווקים

זן מוגדל נוסף שמגדלים חקלאים בערבה הוא של מלפפון הולנדי אורגני המיועד ליצוא. בחודשי החורף יש מחסור במלפפונים בעולם, וגידולו של הזן ההולנדי בערבה אמור לספק לכך מענה. במקביל, ביחידת מו”פ ערבה תיכונה נערכים בימים אלה ניסויים בזנים נוספים של מלפפונים, במטרה לבחון את התאמתם לגידול באזור.

בצל ספרדי – מתוק למטה, חריף למעלה

את בצל הסבוליטו, שמקורו בקטלוניה שבספרד, החלו לגדל לאחרונה במושב פארן. הבצל נראה כמו הכלאה בין בצל רגיל לבצל ירוק, כשהחלק הלבן שלו גדול יותר, טעמו מתקתק יותר, והעלים שלו חריפים וארומתיים יותר מאלה של הבצל הירוק. החום בערבה ושעות השמש הארוכות מסייעות לארומה של הבצל, והשנה החל הגידול המסחרי שלו בפארן.

מלון מר – צמח האינסולין

מומורדיקה, מלון מר המכונה גם צמח האינסולין, שייך למשפחת הדלועיים וגדל בדרך כלל באזורים טרופיים – אך לא בישראל. כמה זנים חדשים של הפרי פותחו בערבה, וכבר בשנה הבאה הם יועברו לחקלאים לצורך גידול שיווקי. למלון המר היסטוריה ארוכה בשימוש נגד סוכרת באסיה ובמזרח הרחוק, באפריקה ובאמריקה הלטינית, ולכן הוא נקרא צמח האינסולין.

תות תלוי – בלי הדברה, בלי מזיקים

רונן שלכט, חקלאי מעין יהב, שעסק ב-15 השנים האחרונות בגידול פלפלים, הפך את עשרת הדונמים במשק שלו לבית גידול לתות תלוי בטכנולוגיה מתקדמת. מקורה של שיטת הגידול הזו בהולנד, והיא מאפשרת לגדל תותים ללא שימוש בחומרי הדברה, משום שעצם היותם תלויים, מגנה עליהם מפני מזיקים.

משמש ונקטרינה – חודש לפני כולם

הצורך להסב שטחי גידול של פלפלים לגידולים אחרים, החזיר לערבה את מטעי המשמש והנקטרינה, לאחר היעדרות של 30 שנה. בניגוד לניסיונות העבר שכשלו, חוקרי מו”פ ערבה תיכונה גילו בדיוק לכמה מנות קור זקוקים עצי הפרי הנשירים – משמש, אפרסק, שסק ונקטרינה – ואיתרו את מושב פארן כמקום המתאים ביותר בערבה לגידולם. היתרון בגידולם בערבה הוא משמעותי – לראשונה, יהיה ניתן לשווק אותם כבר בתחילת אפריל, כמעט חודש לפני מועד השיווק הרגיל.

דגים ומלפפונים – הפריה הדדית

השנה יחלו חקלאי הערבה לגדל מלפפונים ודגים במערכות משולבות (אקוופוניקה), כשהאחד ניזון מהשני. כיום מגדלים כך חסה ודגים, כשהחסה מנותקת מהקרקע ומבוססת על מים. הדגים מפרישים למים נוטריינטים (מזינים), אמוניה וחומרים נוספים המשמשים דשן טבעי, והמלפפונים צורכים את החומרים ומנקים עבור הדגים את המים. אחד מיתרונות השיטה הוא שהגידולים מנותקים לחלוטין מהקרקע, דבר המונע את הצורך בהדברה ומאפשר חקלאות אורגנית.