לצורך המחקר צולמו שני נבדקים בריאים שהתעטשו 50 פעמים בכמה ימים בשעות שונות של היום. הצילומים חושפים שהעיטוש נפתח בטיפות גדולות יותר וממשיך לטיפות קטנות יותר ויותר שמתפזרות באוויר במהירות שיכולה לעלות על 100 קמ”ש.

מטרת המחקר הייתה למנוע הפצת מחלות זיהומיות, לערוך שינוי במדיניות בריאות הציבור הלאומי והבינלאומית ולפתח טכנולוגיות יעילות להפחתת זיהומים. תוצאותיו עשויות להוביל לשינויים בתכנון מערכות אוורור במשרדים, בתי חולים ומטוסים. מערכות האוורור משחקות תפקיד חשוב בהפצת מחלות – בעקבות אותו ענן גז שהתגלה במחקר. לטענת החוקרים, העובדה שרסיסי העיטוש נותרים באוויר המון זמן ומתפזרים לכל חלקי החדר – כולל התקרה ותעלות האוורור – אמורה לעורר שינוי בדרך החשיבה של אדריכלים ומהנדסים שצריכים לבחון מחדש את מיקומן ועיצובן של מערכות האוורור במקומות עבודה ובתי חולים – וכמו גם את זרימת האוויר במקומות סגורים כמו מטוסים – וזאת כדי להפחית את הסיכויים להעברת נגיפים בין אנשים.

בנוסף, המחקר מלמד שאנחנו, בתור נשאי מחלות ניידים, צריכים להשתדל להתעטש לחלקו הפנימי של המרפק שלנו ולא לאוויר הפתוח – וכך להקטין ככל האפשר את הפצת המזהמים.