נשיאה החמישי של מדינת ישראל, יצחק נבון, שמת בסוף השבוע בביתו בירושלים בגיל 94, מובא למנוחות בהר הרצל היום (ראשון). מאות משתתפים בהלווייתו, המתקיימת בנוכחות נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, וראש הממשלה, בנימין נתניהו. 

הנשיא ריבלין התייחס בהספדו לייחוס המשפחתי של נבון: “תמיד אמרת לי בחיוך שעבורכם הסמך-טטים משפחת ריבלין הם עולים חדשים. לידך זו הייתה גאווה גדולה להיות עולה חדש. נשיאנו יצחק היקר, למרות שהייתי עבורך עולה חדש, הייתי שותפך לאהבת ירושלים”. ריבלין סיים את הספדו בתפילה בשפת הלאדינו.

יהורם גאון, שספד אף הוא בהלוויה, סיפר כיצד אימץ את נבון כאב: “לו ידע כמה רציתי להידמות ליפיו, ליפי נפשו, כמה הייתי נרגש לשבת עמו… מורי ורבי יצחק אני בוכה את לכתך”

בשורה הראשונה לטקס הלוויה ישובים בני משפחתו של נבון, ראש הממשלה והנשיא ורעיותיהם, יו”ר הכנסת, ראש העיר ירושלים ונשיאת בית המשפט העליון. שרים, חברי כנסת ואישי ציבור נוספים. בנו של נבון, ארז, אמר קדיש על הקבר. 

ארונו של נבון הוצב בבית הנשיא בשעות הבוקר. אלמנתו, מירי שפיר נבון, קיבלה את פני המנחמים: “היו לנו 20 שנים נהדרות. הוא חי חיים מלאים וטובים ואני מנסה לנחם את עצמי בזה. האהבה של בני אדם אליו היתה מפתיעה. הוא היה חם ונבון ואוהב. היה בו שילוב של רעות ועדינות עם אומץ לב”.

הנשיא ריבלין הניח זר למרגלות ארונו של נבון וספד לו: “היית איש העם ומורם מעם –  מגדלור שיאיר כשהדרך איננה ברורה דיה”. גם הנשיא לשעבר, שמעון פרס, הגיע לבית הנשיא כדי לחלוק כבוד אחרון לנבון. 

נתניהו אמר אמר הבוקר בישיבת הממשלה כי נבון הוא נצר ליהדות ספרד המפוארת, שהקדיש את חייו לעשייה ציבורית למען עם ישראל ומדינת ישראל. “הוא היה חדור באהבת ישראל והוא פעל לגשר בין כל חלקי האומה”, ספד נתניהו. “בין אזרחי המדינה היהודים והלא יהודים. הוא גם פעל לגשר באישיותו ובקיאותו בשפה הערבית, הוא פעל לגשר גם בין ישראל לשכנותיה הערביות בייחוד עם מצרים”, לדבריו.

יצחק נבון כיהן כנשיאה החמישי של מדינת ישראל בין השנים 1983-1978. נבון נולד ב-1921 בירושלים ובאוטוביוגרפיה כתב על יחסי השכנות הטובים בינו ובין הערבים. באוניברסיטה העברית למד חינוך, תרבות האיסלאם ושפה וספרות ערבית. במשך כמה שנים היה מורה. הוא היה נשיא פופולרי, שהרבה לסייר ברחבי הארץ, ופעל לגישור בין עדות, דתיים וחילוניים, ערבים ויהודים ופריפריה ומרכז. ב-1980 היה אורחו של אנואר סאדאת בביקור ממלכתי במצרים, אחרי חתימת הסכם השלום. הוא זכה לקבלת פנים חמה, כשנאם שם בערבית. עם תום כהונתו היה לנשיא היחיד עד כה שחזר לחיים הפוליטיים. ב-1984 הוא נבחר לכנסת ומונה לסגן ראש הממשלה ולשר החינוך והתרבות. בתפקידו, הוא חיזק את לימודי הערבית והנחלת מורשת יהדות המזרח והנהיג את מפעל “סל תרבות”. לצד עיסוקיו הפוליטיים נבון היה גם סופר ומחזאי מצליח, שעסק ביצירתו במורשת הספרדית. עיסוקו בשימור מורשת יהדות ספרד קיבלה ביטוי גם בכהונתו כיו”ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו.