בוב מקקונל, מהנדס בדימוס, התקין השנה נתב אלחוטי חדש בביתו, על מנת להגביר את מהירות האינטרנט שלו. ואולם, התוצאה היתה הפוכה והאייפד שלו לא הצליח להתחבר כלל בחדר השינה.

הוא התעסק בהגדרות של הראוטר במשך ימים, אבל לא הצליח לפתור את הבעיה. “זה לגמרי הרס לי את החיים”, אמר מקקונל שמתגורר בקירקלנד, וושינגטון. “דברים עבדו ואז בבוקר המחרת זה שוב לא עבד”.

מה שמקקונל חווה הוא מצב שקיבל את הכינוי “כאב ראש Wi-Fi”, והוא בעיה שרבים מכירים. המצב נובע מהנתבים שרבים מתקינים בבתיהם. מי שלא עובד בתחום ה-IT יתקשה להגדיר את רוב הראוטרים. מונחים כמו 802.11 או  dual-band מוסיפים לבלבול של אנשים שמנסים לשדרג נתב, או להחליט באיזה לבחור.

אז כדי לאבחן ולרפא כאבי הראש שקשורים ב-Wi-Fi, שיתפנו פעולה עם אתר  The Wirecutter, שעוסק בהמלצות מוצרים. באתר העמידו עשרות ראוטרים במאות שעות של מבחנים וגיבשו המלצות מותאמות לאנשים בעלי תקציב, ודרישות שונות.

השורה התחתונה: אנשים עם מכשירים ישנים וחדשים, ייזכו לשיפור אם ישדרגו לנתב חדש שתומך בתקנים החדשים ביותר של wifi. אבל הם צריכים להיזהר מרכישה של ראוטר זול ולא טוב, או מהוצאה גדולה על ראוטר שמסובך מדי לצרכיהם.

למה ה-wi-fi שלך מחורבן?

“כאבי ראש Wi-Fi” מתחילים עם האופן שבו הטכנולוגיה התפתחה. במשך שנים יצרני ראוטרים כמו נטגיר, לינקסיס וסיסקו, התמקדו ביצירת טכנולוגיה שתשדר מידע במהירויות גבוהות ולטווחים ארוכים.

זה לא עזר להכין אנשים לפיצוץ של מכשירים ניידים המחוברים לאינטרנט. בבניינים שמלאים בסמארטפונים, מחשבים, טלוויזיות חכמות וטאבלטים האותות של המכשירים נלחמים עכשיו על מקום באותם תדרים. וראוטרים משדרים לטווחים ארוכים וכך הם עשויים להיתקל באותות של ראוטרים שכנים.

“יצרני הראוטרים סובלים קצת ממוות מוחי”, אמר דייב פרייזר, מנכ”ל Devicescape, שמפתחת טכנולוגיה להתאמת רשתות Wi-Fi ציבוריות לשימוש בטלפונים סלולריים. “כל מה שהם חשבו עליו היה על תמיכה באנשים עם לפטופים בבתיהם ובסביבות מסחריות. פתאום יש Wi-Fi בכל מקום ובכל דבר, ואנחנו מסתובבים הרבה יותר בבתים שלנו”.

יצרני ראוטרים שיפרו לאחרונה את הטכנולוגיה במחשבה על מכשירים ניידים, אמר פרייזר. ראוטרים חדשים כוללים אנטנות חכמות יותר, שמתמודדות טוב יותר עם מכשירים שנמצאים בתנועה.

כמה מהיכולות של הראוטרים החדשים עוזרות גם להוריד את ההפרעה לאותות. ראוטרים חדשים בדרך כלל מצויידים באפשרות לשדר בשני תדרים – 2.4 גיגה הרץ ו-5 גיגה הרץ. הם נותנתים לכם את האפשרות לפצל את האותות לשתי רשתות Wi-Fi נפרדות. ככלל, תדר 2.4 גיגה הרץ משדר מידע רחוק יותר, והוא יותר צפוף בשל הסוגים הרבים של מכשירים שמשתמשים בו, כמו למשל טלפונים אלחוטיים או מתנורי מיקרוגל. תדר 5 גיגה הרץ פחות עמוס, אבל הוא בדרך כלל יעיל לטווח קצר יותר.

גם להתנהגות הצרכנים יש אחריות לצרות עם ה-Wi-Fi. אנשים עשויים להמתין שנים לפני רכישה של ראוטר חדש, אז הגאדג’טים שלהם עשויים להיות יותר מעודכנים מהתשתית שלהם. ראוטר מיושן הופך לצוואר בקבוק שפוגע במהירויות ההורדה של קבצים וההעברה בין מכשירים.

יש אנשים שאף פעם לא משדרגים את הראוטרים שלהם, בעיקר אלה שמשתמשים בראוטר שספקית האינטרנט הלוותה להם לפני שנים. רבים מהראוטרים האלה, שלעתים רבות משמשים גם כמודמים, איטיים ובעלי טווח קצר. זה אומר, שהגיע הזמן לקנות ראוטר חדש ומהיר יותר.

תוצאות המבחן

The Wirecutter ערך שורה של מבחנים על שני ראוטרים מובילים עם שישה מכשירים, והתוצאות היו ברורות: אם הראוטר הנוכחי שלך בן שלוש שנים או יותר, אין שום סיבה לא לשדרג לנתב חדש.

לא די שראוטר חדש יכול לשפר את המהירות והטווח בשביל המשתמשים, הראוטרים בדרך כלל מצויידים ברכיבים פנימיים משודרגים ואנטנות חזקות יותר. רבים גם תומכים בתקן האחרון של טכנולוגיית Wi-Fi – 802.11ac שתומכת במהירויות מקסימליות גבוהות פי שלוש מהתקן הקודם – 802.11n.

סמארטפונים, טאבלטים ולפטופים רבים, שיצאו מאז 2013 תומכים בתקן, אבל מכשירים ישנים יותר תומכים בתקן הישן יותר. אבל, אפילו הם יכולים ליהנות מהמהירויות והטווח של התקן החדש.

לבדיקות The Wirecutter בחרו שני ראוטרים: TP-Link Archer C7, שעליו המליצו, ו-Netgear WNDR3700, ראוטר ישן יותר שתומך בתקן 802.11n. הם ניסו אותו עם אייפון 5 מ-2012, אייפון 6 פלוס מ-2014, HTC One M7 מ-2013, סמסונג גלקסי S6 מ-2015 ודגמי 2012 ו-2014 של מקבוק אייר.

מומחה ה-Wi-Fi של האתר, דייוויד מרפי, בדק את מהירויות העברת הקבצים, מהירויות הסטרימינג של וידיאו, איכויות סטרימינג של מוזיקה ואיכות שיחות וידיאו בטווח קצר של 3.3 מטרים ו-13 מטרים.

רוב המכשירים שנבדקו הגיעו למהירויות הורדה גבוהות ב-19%-54% וגילחו 3%-48% ממהירות העברת הקבצים כשהתחברו ל-Archer C7 החדש יותר. המכשירים גם עבדו טוב יותר בתדר 5 גגיה הרץ מאשר על הרשת 2.4 גיגה הרץ באותם מקומות. לשם השוואה, בבדיקה לא הצליחו לחבר את המתחרה הישן לתדר 5 גיגה הרץ באותו טווח שבו חיברו את המודם החדש.

עצת רכישה

הראוטר הטוב ביותר לרוב האנשים הוא ה-Archer C7 (בין 600 ל-740 שקל לפי אתר זאפ), שתומך ב-dual-band, כלומר בתדרי 2.4 גיגה הרץ ו-5 גיגה הרץ, ושתומך במהירויות הגבוהות ביותר של Wi-Fi לכל מכשיר שאתם יכולים לקנות. הארצ’ר הוא מהיר יותר בטווחים ארוכים גם מרוב הראוטרים שעולים פי 1.5 ממנו, והוא מספק את הערך הטוב ביותר לכסף מתוך יותר מ-25 ראוטרים שנבדקו בשנתיים האחרונות.

בעקרון, אנחנו ממליצים שתשדרגו לראוטר חדש כל שלוש עד ארבע שנים. זה מתאים לתדירות שבה אנשים בדרך כלל משדרגים מכשירים כמו סמארטפונים (כל שנתיים) ומחשבים (כל שלוש עד ארבע שנים).

אפילו אם הסמארטפונים, המחשבים והטאבלטים שלכם בני שנה, שנתיים או חמש, עכשיו זה זמן טוב לשדרג. מלבד במקרה אחד, אם אתה משתמש בשירות אינטרנט ישן כמו DSL, עדיף לשמור על הראוטר הישן למשך יותר משלוש שנים. ראוטר חדש יכול עדיין להועיל בזכות הטווח, אבל לא יורגש שיפור במהירויות.

אם הבית שלך כל כך גדול עד שראוטר חדש לא מכסה את כולו, תוכל להתקין מגדיל טווח, שמשפר את הטווח של חיבור אלחוטי קיים.

ובכל הנוגע למקקונל, המהנדס בדימוס, שסבל ממקרה קשה של בעיות Wi-Fi, הוא פתר את כאב הראש בהגדרת המכשירים שלו שישתמשו רק בתדר 5 גיגה הרץ. כדי לדאוג לחיבור לאייפד בחדר השינה הוא הוסיף מגדיל טווח ועכשיו הכל עובד כמו שצריך. “קיבלתי את החיים שלי בחזרה”, הוא אמר.