ירון לונדון, שהגיש במשך 13 שנה את התוכנית “לונדון את קירשנבאום”, הגיב אמש (שישי) על מותו הפתאומי של עמיתו, העיתונאי מוטי קירשנבאום.

“אני לבד במובן הרחב של המלה”, אמר לונדון לחדשות 10 בשיחת טלפון מיפן. “הוא היה אח חכם, מצחיק. ידענו לנהל את היחסים שבינינו כמו רוקמות תחרה, בזהירות-בזהירות, לא לדקור את האצבע, כי שנינו אנשים בעלי גאווה. והצלחנו בזה באופן מיוחד. הייתי אומר אפילו מפליא. זה לא יקרה עוד פעם”.

מתחילת שנות ה-2000 הגישו השניים את תוכניתם היומית בערוץ 10. ב-2009 הוענק להם, לצד עיתונאי “ידיעות אחרונות” סבר פלוצקר, פרס על מפעל חיים מטעם אגודת העיתונאים.

לונדון סיפר על חברותם ארוכת השנים. “אנחנו חברים 40 שנה, ובשנים האחרונות אנחנו רואים זה את זה כמה שעות מדי יום, והשותפות שבינינו היא כמעט משפחתית, ביתי כביתו, ביתו כביתי, אני מכיר את ילדיו, ילדותם וכך הדבר. ואנחנו שותפים ברגשות, במחשבות, הגורלות שלנו הצטלבו, לטוב ולעצב ולעתים אחדות במהלך חיינו. כך שאני לא כל כך יכול להגיד מה אני מרגיש, כי אני לא יודע. אני מרגיש אובדן. אף על פי שאני לא יכול לומר שלא התכוננו לרגע של פרידה”.

לונדון הוסיף שהיתה להם “אינטימיות בעירבון מוגבל. אנחנו שמרנו על מרחק מסוים מכיוון שאחרת לא יכולנו לעבוד יחד כל כך הרבה שנים. בצמידות. ומעולם לא רבנו. תמיד הישרנו מחלוקות בינינו, פוליטיות או אחרות, מעטות אגב. ובאהבה רבה, בידידות. והדבר היה בלתי אפשרי אם לא היינו שומרים על איזשהו כבוד ומרחק מסוים”.

לונדון סיפר כי הוא וקירשנבאום נהגו להתבדח על גילם המבוגר. “אנו היינו מתבדחים הרבה על ההספדים שנישא זה על קברו של זה. אני טענתי שלמוטי כדאי למות קודם כי ההספד שלי יהיה יפה יותר, והוא אמר, ‘אבל לי, ההספד שלי, יהיה הרבה יותר משוכלל’. אני חושב שהוא צדק. ואני כמעט חסר מלים, והוא תמיד היה מוצא את המלים הנכונות”. הוא הודה כי “איגפנו את המוות באמצעות תכסיסים ערמומיים, באמצעות בדיחות. במידה מסוימת, היינו מוכנים, שזה עשוי לקרות לאחד מאתנו. לכן, כמובן שהרגע שבו בישרו לי על מותו של מוטי, כמובן ששותקתי. אבל אני לא יכול לומר שאמרתי, הי, זה בלתי אפשרי. בלתי אפשרי זה אמירה מטופשת. זה אפשרי. זה יכול היה לקרות לי, זה היה יכול לקרות לו. אני איבדתי חבר ללא תחליף. לא יהיה לי עוד אחד כזה בחיי. זה מאד כואב”.

לונדון אף הגיב על האהדה לה זכה קירשנבאום ברשתות החברתיות, עם היוודע דבר מותו. “הוא היה די מגחך כשהיה רואה את כל ההמולה מסביבו. בעיקר ראשי המדינה מספידים אותו, במלים שאולי כתבו להם הקופי-רייטרים שלהם”.

קירשנבאום מת אתמול בבוקר בביתו במכמורת. מדוברות בית החולים איכילוב נמסר כי קירשנבאום מת מוות פתאומי, שככל הנראה נבע מדום לב. קירשנבאום, שציין שלשום את יום הולדתו ה-76, היה חתן פרס ישראל לאמנות הרדיו, הטלוויזיה והקולנוע. קירשבנאום היה בין מקימי הטלוויזיה הישראלית וכיהן כמנכ”ל רשות השידור וכעורך ראשי של התוכניות “מבט” ו”ניקוי ראש”. קירשנבאום הותיר אחריו ארבעה ילדים. הלוויתו תצא מחר בשעה 10:00 בבוקר מבית העם במכמורת.