נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור הגיבה היום (ראשון) לדיווח על כוונת השר לביטחון פנים גלעד ארדן לקדם יוזמה למניעת קידומם של שופטים שיקלו בעונשם של נאשמים שהורשעו בידויי אבנים. 

בהודעה שפרסמה נאור נכתב כי “הדברים המיוחסים לשר ארדן מתאימים למדינות שלא היינו רוצים להידמות אליהן, ולא למדינתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית”. נאור הוסיפה כי רעיונו של השר “נוגד את עקרון העצמאות האישית של השופט, שהוא מרכיב מרכזי בכל משטר דמוקרטי, ואת העקרון הקבוע בחוק-יסוד: השפיטה, לפיו אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה זולת מרותו של הדין”. לדבריה, “אם גזר דין זה או אחר נראה לרשות המבצעת קל מדי, הדרך הראויה היא לערער עליו”. 

נשיאת בית המשפט העליון יצאה נגד “הניסיון להשמיע לשופטים אזהרה כי אם לא יפסקו כפי שסבורה הרשות המבצעת שראוי לפסוק – לא יקודמו”. היא הדגישה כי “שופטי ישראל ימשיכו לעשות מלאכתם נאמנה, ולא יגורו מפני איש”.

לפי הפרסום אמש בחדשות 2, השר ארדן סבור כי בעוד שהחוק המתייחס למיידי אבנים קובע עונש מקסימלי של 20 שנות מאסר וכוחות הביטחון משקיעים מאמצים כדי למגר את התופעה, החוליה האחרונה בשרשרת – בתי המשפט – פוגמת בניסיון להרתיע את המיידים. הצעתו קוראת להפוך את פסקי הדין בעניינם של מיידי אבנים לשיקול בהחלטה אם לקדם שופט מבית משפט השלום לבית המשפט המחוזי.

לפי הפרסום, ארדן צפוי להיפגש ביום רביעי הקרוב עם שרת המשפטים איילת שקד, המכהנת כיו”ר הוועדה למינוי שופטים. עוד דווח כי בפגישה יציג כ-30 פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות, ובהם נגזרו על מיידי אבנים – קטינים ובגירים – עונשים של עבודות שירות או מאסר על תנאי. העונשים החמורים בפסקי הדין הם בין ארבעה לשמונה חודשי מאסר בפועל, ואלו נגזרו על חשודים שנתפסו מיידים אבנים בעבר.

גם יו”ר לשכת עורכי הדין, עו”ד אפי נווה, פנה לשר ארדן בבקשה שלא יקדם את היוזמה. “במידה והמחוקק סבור כי יש להחמיר בענישה אזי יתכבד וישנה את החוק ואת רף הענישה הקבוע בו וחזקה על מערכת המשפט והשופטים כי יפעלו בהתאם לחוק”, אמר עו”ד נווה. “אנו מכבדים את רצונו של השר לביטחון פנים להשיב את הסדר והביטחון האישי לאזרחי המדינה, אך סבורים כי יש לעשות זאת באמצעות חקיקה מתאימה ולא ע”י ענישת שופטים”.

ביולי האחרון אישרה מליאת הכנסת את התיקון לחוק העונשין, שהחמיר את הענישה נגד מיידי אבנים לעבר כלי רכב. לפי התיקון לחוק, ניתן יהיה לגזור על מיידי אבנים עד עשר שנות מאסר גם מבלי שהמדינה תצטרך להוכיח שהתכוונו לפגוע במכונית או בנוסעיה. המדרג המחמיר, שהעונש בצדו יהיה 20 שנות מאסר, כולל גם יסוד של כוונה, כך שהוא אוסר על יידוי אבן או חפץ אחר אל כלי תחבורה בנסיעה בכוונה לגרום לנוסע חבלה חמורה.

בשבוע שעבר פרסם פרקליט המדינה שי ניצן הוראות חדשות לאכיפת החוק, ובראשן הנחיה להגיש בקשה למעצר עד תום ההליכים כמעט בכל מקרה שבו מוגש כתב אישום על יידוי אבנים. בכך החיל ניצן בכל הארץ מדיניות שננקטת בפרקליטות מחוז ירושלים בשנה האחרונה, ולפיה בכל מקרה שבו מוגש כתב אישום נגד מיידי אבנים – שניתן להגישו גם נגד ילדים החל מגיל 12 – תוגש גם בקשה למעצר עד תום ההליכים.

בתחילת החודש הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו לבחון את שינוי הוראות הפתיחה באש לעבר מיידי אבנים ובקבוקי תבערה. מוקדם יותר היום, לאחר עימותים שפרצו בין שוטרים לפלסטינים בהר הבית, ציינו בלשכת ראש הממשלה כי “הדרך לטפל משפטית במיידי אבנים וזורקי בקבוקי תבערה היא על ידי מעצר מינהלי עד תום ההליכים, חקיקת עונשי מינימום ואכיפתם”.