נבחרת ישראל סיימה הערב (ראשון) את דרכה באליפות אירופה בתבוסה מבישה בשמינית הגמר לאיטליה ב-30 הפרש, 82-52. זו התבוסה הכי קשה של ישראל מאז ה-4 בספטמבר 2007, אז דרסה רוסיה של דייויד בלאט את ישראל 56-90. ישראל יכולה לקחת מהטורניר את ההעפלה לשלב השני אחרי שלושה כישלונות רצופים, אבל גם בטורניר טוב באופן יחסי בלט המרחק הגדול בינה לבין הצמרת האירופית.

כל הדברים הטובים שישראל עשתה בשלב הבתים הראשון שעזרו לה לסיים במקום השני, כאילו נעלמו לגמרי. ישראל נראתה מפתיחת המשחק כאילו היא לא מאמינה בכלל שהיא יכולה לנצח, נתנה כבוד רב מדי לאיטליה, ולא רק כלפי החלק ההתקפי העוצמתי שלה. ישראל פחדה לשחק את משחק ההתקפה הרגיל שלה, איטליה הצליחה להרחיק אותה מהסל ולגרום לשחקנים לקחת זריקות ממקומות שהם לא רוצים.

“אין שום נבחרת באירופה שצריכה לנצח את ישראל ב-30 הפרש”, אמר ארז אדלשטיין בסיום, “לא אהבתי את מה שראיתי אבל לא נצא מפרופורציות. לפעמים כשאתה רוצה ולא הולך לך אז יש תסכול. אני רוצה נבחרת מזנקת, שורטת, לא נשברת, אין לי שום הסבר למה שראינו הערב. לכדורסל הישראלי יש כבוד באירופה, אבל נצטרך לעשות חושבים איך לייצר עוד שחקנים שיגיעו לרמה הזו”.

ההגנה הישראלית בכלל לא תיפקדה. כולם דיברו על שלושת שחקני ה-NBA של איטליה, אבל המצטיין במשחק היה בכלל שחקן של ארמאני מילאנו. אלסנדרו ג’נטילה חיכה שנה וחצי כדי לפגוש חבורה ישראלית מאז שההיעדרות שלו מסדרת ההצלבה סייעה למכבי תל אביב להעפיל לפיינל-פור. הוא חדר לסל בקלילות, השיג סלים או עבירות וסיים עם 27 נקודות ב-8 מ-12 מהשדה ו-9 מ-11 מהעונשין. מרקו בלינלי הפציץ שלוש שלשות כבר ברבע הראשון, אותו סיימה איטליה ביתרון 13-22.

היחיד שתיפקד בישראל היה גל מקל, שעם 13 נקודות במחצית הראשונה מתוך 20 במשחק כולו צימק זמנית ל-30-26, אבל אחרי שכניסה מטופשת לסל שלו בהתקפה האחרונה ברבע הראשון הפכה לשלשה בצד השני, מהלך מטופש זהה של שון דוסון – שהראה כל הטורניר שיש לו עוד הרבה מה ללמוד כדי להגיע לרמות שהוא רוצה – הסתיים בסל בצד השני ו-40-30 בהפסקה.

מקל סיכם באכזבה: “התכוננו למשחק הרבה, חיכינו לו, אבל לא לזה קיווינו. לא השתמשנו טוב בשעון 24 שניות, כמה ריבאונדים בהתקפה גרמו למינוס 10 להפוך למינוס 6. בחצי השני נתקענו בהתקפה והם קלעו זריקות קשות. כשאתה רודף אחרי קבוצה כזו קשה לחזור. כשאתה בתוך המשחק בהתלהבות, כדורים נכנסים ויש אנרגיות, וכשאתה רודף זה יותר קשה, אבל זה חלק מהמשחק. אני מאוד גאה בחבורה שלנו ואזכור את הדברים החיוביים”.

במחצית השנייה ניסתה ישראל להחזיר את ליאור אליהו שנעלם תוך כדי הטורניר, אז אליהו הגיע ל-12 נקודות, אבל עמרי כספי אחרי 8 נקודות במחצית הראשונה נעלם לגמרי ולא קלע אף נקודה. וכשעושים כמה עצירות בהגנה אבל לא מצליחים לתרגם את זה לנקודות, בשלב מסוים גם מפסיקים לשמור. איטליה איבדה את אנדראה ברניאני שנפצע, דנילו גלינארי לא התאמץ יותר מדי, אבל שחקני המשנה, דניאל האקט, ניקולו מלי, אנדראה צ’ינצ’ריני ואמדה דלה ולה פשוט חגגו על האין הגנה של ישראל. רבע שלישי של 9-28 הוביל ליתרון 29 הפרש. גם הרכב מחליפים שהציב ארז אדלשטיין לא מנע את התבוסה ב-30.

ליאור אליהו: “לא ציפינו, היתה אליפות יפה מאוד עד המשחק הזה. מאוד מאכזב לסיים אותה בצורה כזו. לא מתאים לאופי שלנו להישבר ככה. יש תחושה של אכזבה גדולה לא רק בגלל ההפסד, אלא בגלל הדרך. איטליה עדיפה עלינו על הנייר אבל יכולנו לתת תצוגה טובה יותר. הראינו הרבה רגעים יפים בטורניר, אבל המחמאות לא עזרו לנו היום”.

קלעו לישראל: מקל 20, אליהו 12, כספי 8, פישר 5, כדיר 4, אוחיון 2, דוסון 1

קלעו לאיטליה: ג’נטילה 27, בלינלי 14, דלה ואלה 8, ברניאני 7, האקט 6, מלי 5, צ’ינצ’ריני 3, פולונארה 2, אראדורי 2, קאסין 2