המטרה היחידה השנה היא 18. רק 18. זה המספר, זה הסיפור. מי שלא מתעניין ב־18, קדימה, שיעבור הלאה. מי שמצפה לסיקור אובייקטיבי של תחרות טניס גדולה, שיעבור הלאה. מי שחושב שה־18 הוא רק חלק מסיפור גדול יותר שנקרא ספורט, שיעבור הלאה. מי שבונה על תשומת לב מיוחדת לנובאק ג’וקוביץ’, שיעבור הלאה. מי שבונה על התייחסות לאנדי מארי, שיעבור הלאה. מי שרוצה להתרגש עם השלמת הגראנד סלאם של סרינה וויליאמס, שיעבור הלאה. כל המלים שייכתבו בשבוע הקרוב יהיו על ה־18. רק 18. כל השאר — תפאורה. כל השאר — סטטיסטים.

כמובן שאני מודע לבעייתיות: לצרות הדעת, למנעד הסיקור המוגבל, לשתלטנות שכרוכה בהחלטה כזאת. אבל למי אכפת. אני גם…


Comments

Leave a Reply

You must be logged in to post a comment.