שתי יצירות של בטהובן פיארו את פתיחת הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית בירושלים. אחת – שפתחה את האירוע כולו – היא הרביעייה אופוס 18 מס’ 2. בטהובן המתוחכם, שכל כמה שניות מפתיע, גם אם אלה הפתעות שכבר התרגלנו אליהן ושכחנו להשתאות מהן.

הביצוע, מידי “הרביעייה הירושלמית”, היה מלאכת מחשבת, “ליגה אחרת”, בהשוואה לשאר חלקי הקונצרט. אין בכך הפתעה. היצירה האחרת של בטהובן, טריו “גסנהאואר” לקלרינט (שירלי בריל), פסנתר (אלנה בשקירובה) וצ’לו (אישטוון ורדאי), היא נחמדה ומלבבת, אבל לא בזכותה קנה בטהובן את כתרו. הביצוע היה בינוני, מקצועי אך לא מלוטש, ובעיקר נעדר עדינות.

בסיום הצטלצלה באולם היפהפה, המלא (קהל גם על הבמה) אך הפכפך אקוסטית (איכות שמיעה משתנה, בין השורות והצדדים) החמישייה עם פסנתר של דבוז’ק. בה בלטה הפסנתרנית פלמנה מנגובה, שמצליחה ליצור סקרנות לקראת כל פראזה שתשמיע ומקרינה הנאה אדירה מעשייתה ומדבוז’ק.

פתיחת הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית בירושלים. מנהלת אמנותית: אלנה בשקירובה. יו”ר ההנהלה: יחזקאל בייניש. מנהלת ההפקה: חנה מנש. אולם ימק”א, 3.9