ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הקים צוות בראשות ראש המועצה לביטחון לאומי (המל”ל), יוסי כהן, ומנכ”ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, לבדיקת הדרך ליישום המלצות ועדת לוקר והתוכנית הרב־שנתית שגיבש הצבא (תר”ש גדעון). הצוות יקבע גם מהו תקציב הביטחון הראוי ל–2015 ו–2016 ולאחר מכן.

כהן וגרונר, עם צוותיהם, נפגשים בקביעות כדי לבחון איך ליישם את המלצות ראש הממשלה להגדיל את תקציב הביטחון, בהתחשב בצרכים האזרחיים של תקציב המדינה, לצד ביצוע רפורמות מבניות הכרחיות בצה”ל, בהתאם להמלצות ועדת לוקר. הצוות מתכוון להציג את המלצותיו לנתניהו בקרוב.

בצוות אמור היה להשתתף גם נציג משרד הביטחון, אך בשל ההתנגדות המוחלטת של שר הביטחון, משה יעלון, לכל מהלך ליישום המלצות ועדת לוקר, כולל הקמת הצוות – אף נציג ממשרדו לא משתתף בצוות. ההערכות במשרד ראש הממשלה ובאוצר הן כי יעלון פועל כך מכיוון שהוא מעריך כי תקציב משרדו גם ל–2015 וגם ל–2016 יהיה גבוה מזה שאושר לאחרונה בממשלה, בהתבסס על תקדימי השנים הקודמות וגם על בסיס שיחות שקיים עם ראש הממשלה.

נתניהו ושר האוצר, משה כחלון, תומכים ביישום דו”ח לוקר, אך לא ברור אם הם יילכו אתו עד הסוף. נתניהו אמר בשבועות האחרונים כי מערכת הביטחון תקבל תקציבים גבוהים מאלה שאישרה לה הממשלה, אם תסכים לבצע רפורמות מבניות בהתאם להמלצות ועדת לוקר.

בבוקר ישיבת הממשלה שאישרה את תקציב המדינה החדש, בתחילת החודש, אמר נתניהו כי “התקציב הזה חייב לאזן בסופו של דבר בין צורכי הביטחון וכל שאר הצרכים של המדינה. אני שם את זה – כל שאר הצרכים של המדינה אל מול הביטחון – כי הביטחון מבטיח שיהיו לנו צרכים. בלי הביטחון אין לנו כלום. קיבלתי שתי הצעות כיצד לטפל לא רק בגובה התקציב, אלא בהרכבו. הצעה אחת היא מה שנקרא דו”ח לוקר והשנייה היא תר”ש גדעון. אנחנו בתהליכים של לימוד שתי ההצעות, ומן הסתם נפיק לקחים משתיהן, גם נמזג אותן, ואחר כך נבוא ונייצר קשר בין השינויים שאנחנו רוצים לעשות בתקציב הביטחון והגדלתו מעבר למה שמוצע כאן”.

האוצר והביטחון מדברים, לא על לוקר

הצוות של כהן וגרונר מבצע בינתיים עבודת מטה יסודית. באוצר עוסקים בימים אלה בגיבוש תקציב הביטחון לשנה זו ולשנה הבאה להנחה על שולחן הכנסת בסוף החודש. בנושא זה מתקיימים מגעים רציפים עם מנכ”ל משרד הביטחון, דן הראל, ואנשיו. השיחות לא נוגעות בגובה תקציב הביטחון וביישום מסקנות ועדת לוקר. ההערכות הן כי שני הנושאים האחרונים יעלו לדיון לקראת אישור תקציב הביטחון ל–2015 ול–2016 בכנסת בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, לא יאוחר מ–19 בנובמבר. הערכות הן כי מערכת הביטחון ביוזמתה תעלה לאחר החגים את נושא יישום תר”ש גדעון, שכן התוכנית אמורה להתחיל לפעול כבר בינואר 2016.

תקציב הביטחון שהממשלה אישרה ל–2015 הוא 56.9 מיליארד שקל. תקציב הביטחון ל-2016 נמוך במיליארד שקל – 55.9 מיליארד שקל. ועדת לוקר המליצה כי תקציב הביטחון ל–2016 ואילך יהיה 59 מיליארד שקל, צמוד למדד המחירים לצרכן. הראל אמר לפני כמה שבועות כי מערכת הביטחון לא יודעת לפעול עם תקציב נמוך מ–62 מיליארד שקל לשנה. שר הביטחון יעלון אמר כי תקציב המינימום הדרוש למערכת הביטחון הוא 64 מיליארד שקל לשנה.

צריך להדגיש כי מספרי התקציב שצוינו הם לתקציב בסיס. על תקציב הבסיס ל–2015 ו–2016 מתווספת הוצאה מותנית בהכנסה המוערכת בכ–8 מיליארד שקל בשנה. כלומר, תקציב מערכת הביטחון לפי החלטת הממשלה ל–2015 יהיה 65 מיליארד שקל ותקציב 2016 יהיה 64 מיליארד שקל.

בעיה במיליארד שקל

במאמר מוסגר ייאמר כי יש כאן בעיה קטנה – של מיליארד שקל. כדי שניתן יהיה לסגור את תקציב המדינה ל–2015 ול–2016, הממשלה החליטה לקצץ בתקציבי כל משרדיה 4.5%, כלומר קיצוץ של 1.032 מיליארד שקל בתקציב הביטחון. מערכת הביטחון הודיעה כי לא יקום ולא יהיה. היא הרי פונקה כל השנים כשהוחרגה מכל קיצוץ פלאט (שווה) בתקציבי משרדי הממשלה.

מה יהיה תקציב הביטחון הסופי ל–2015 ול–2016? זה סיפור מרתק ואנחנו נמצאים רק בתחילתו. מדובר בתקציב החשוב והגדול ביותר בתקציב המדינה – 17%–20% מסך כל התקציב, כ–6% מתוצר המשק.

יש כמה הערכות לתקציב הביטחון השנה ובשנה הבאה. הרשמית, של האוצר, ובמידת מה גם של משרד ראש הממשלה, אומרת כי הבעיה בתקציב הביטחון היא מבנית, כפי שדו”ח לוקר קבע וכפי שידוע לרבים. בלי לפתור את בעיות השכר, הגמלאות והשיקום בצה”ל, סוגיית תקציב הביטחון תמשיך לדפוק לממשלה על הראש בתקציב 2017, 2018 ו–2019, וכל שנה הדפיקות יהיו חזקות יותר ומאיימות יותר. האוצר מוכן להגדיל את תקציב הביטחון ב–2016 ל–59 מיליארד שקל, כפי שהמליצה ועדת לוקר, ובתנאי שמערכת הביטחון תסכים לשינויים המבניים שבדו”ח לוקר.

האמריקאים ישלמו

הכנסות המדינה ממסים, שהיו גדולות מיעד האוצר בשבעה החודשים הראשונים של השנה, גדולות מהיעד גם באוגוסט – ובהרבה. ההערכה היא כי בסוף השנה יהיו עודפי גבייה גדולים ממסים. עד כה גם הערכות הגבייה ב–2016 התבססו על הערכות הגבייה ב–2015, ונעשו באופן שמרני מאוד. ההערכה כיום היא כי גם ב–2016 יהיו עודפי גבייה גדולים ממסים.

לאן יילכו העודפים? ההערכה המקובלת היא כי כמו בשנים קודמות, הם יילכו לתקציב הביטחון. יעלון יודע, נתניהו יודע, כחלון יודע. לכן יעלון לא נלחץ. אבל באוצר מתנגדים בתוקף: גם אם יהיו עודפים בתקציב, הצבא לא יקבל אותם, על כל פנים לא את כולם – לא יהיו תוספות לביטחון בלי רפורמות ושינויים מבניים, אומרים באוצר.

הערכה אחרת ביחס לתקציב הביטחון אומרת כי הסיוע הביטחוני האמריקאי יפתור לנתניהו את כאב הראש – בלי לפתור את הבעיות המבניות. ישראל מקבלת מדי שנה מארה”ב סיוע ביטחוני של יותר מ–3 מיליארד דולר, בהתאם להסכם שחתם נשיא ארה”ב ג’ורג’ בוש הבן, ותוקפו עד 2018. לאחרונה התחילו שיחות עם ארה”ב על ההסכם הרב־שנתי הבא. ועדת לוקר, בדו”ח שפירסמה, ציינה כי “בהסכם התקף כיום נקבע הסיוע עד סוף 2018. הוועדה מניחה כי היקף הסיוע האמריקאי לישראל יישמר או יגדל בתקופה שאליה מתייחסות המלצות הוועדה”.

ההערכה – אולי התקווה – בירושלים היא כי במסגרת הפיוס הישראלי־אמריקאי, אחרי סיום פרשת הגרעין האיראני בקונגרס האמריקאי, בספטמבר הקרוב, יגדל הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל. כלומר, משלם המסים האמריקאי ישלם את הכספים שמערכת הביטחון דורשת לתקציבה השנתי, ומשלם המסים האמריקאי לא ידרוש ממערכת הביטחון לבצע רפורמות מבניות.

אבל בירושלים אומרים זהו פתרון גרוע, שכן הוא לא יפתור את הבעיות המבניות של מערכת הביטחון. הן יגדלו עם השנים, וכשיירצו סוף־סוף לפתור אותן, זה יהיה קשה הרבה יותר.