Jul
20
אקזיטים מגיעים בגלים, ובימים אלה אנו נמצאים בגל נוסף של אקזיטים, שמזרים מאות מיליוני דולרים לכיסם של היזמים והקרנות המקומיות. ביום חמישי שעבר נודע כי פייסבוק רכשה את פבלס (Pebbles) תמורת 85 מיליון דולר; אתמול נודע כי מיקרוסופט רכשה את חברת הסייבר אדאלום תמורת 320 מיליון דולר; ואיירון סורס הישראלית תרכוש את סופרסוניק, גם היא ישראלית, ב–100–200 מיליון דולר.
שלוש הרכישות האלה מייצגות היטב את מה שעובר על זירת ההיי־טק המקומית בשנים האחרונות. מצד אחד, חברות הטכנולוגיה הענקיות מגבירות את נוכחותן בישראל, בעיקר באמצעות רכישות. במקביל, נוצרת בישראל שכבה מתרחבת של חברות מוצלחות בעלות אורך נשימה ומשאבים, שמסוגלות לבצע רכישות של חברות מקומיות.
אמנם בשבוע האחרון בוצעו כמה עסקות ענק, אך אין הדבר יוצא דופן, שכן המחצית הראשונה של השנה היתה תוססת במיוחד מבחינת עסקות. בסך הכל, סך האקזיטים של חברות ישראליות – כולל הנפקות, מיזוגים ורכישות – במחצית הראשונה של השנה היה 5.29 מיליארד דולר ב–54 עסקות, כלומר קצב כמעט כפול מזה שנרשם ב–2014, כך לפי לפי דו”ח האקזיטים החצי־שנתי שפירסמו באחרונה חברת המחקר להיי־טק, IVC, ומשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות’.
כשבוחנים את עסקות המיזוג והרכישה בלבד, רואים שעלה קצב האקזיטים והיקפם: 48 חברות נמכרו בעסקות מיזוג ורכישה שהסתכמו ב–4.98 מיליארד דולר – סכום גדול מסך כל העסקות שנרשמו ב–2014 שהסתכמו ב–4.93 מיליארד דולר. מי שמרגיש היטב את העלייה בפעילות העסקים הם משרדי עורכי הדין המתמחים בתחום, שבהם מעריכים כי עד תום השנה צפויות לא מעט עסקות גדולות נוספות. כך, בהינתן שלא יתרחש אירוע קיצוני, 2015 צפויה להיות שנת שיא בהיי־טק הישראלי.
פייסבוק: מעורבות גדלה בסצינה המקומית
ביום חמישי האחרון, עם החתימה על העסקה לרכישת פבלס הישראלית, השלימה פייסבוק פייסבוק NY שער שינוי הוסף לתיק אישי את העסקה הרביעית שלה בישראל בתוך ארבע שנים. אמנם הרשת החברתית הגדולה בעולם לא ביצעה כאן רכישת ענק כמו זו של ווייז וגוגל, אך בשוק המקומי מייחסים לחברה מעורבות גדלה והולכת בסצינת החדשנות המקומית.
עד כה השקיעה פייסבוק כ–380 מיליון דולר ברכישת סטארט־אפים מקומיים, והערכות הן כי היד עוד נטויה. “אמנם גוגל מחזיקה בישראל פעילות פיתוח גדולה יותר, אך פייסבוק פעילה יותר בתחום הרכישות”, אמר בכיר בתעשיית ההון־סיכון המקומית.
בשתי הרכישות הראשונות שלה, שבהן רכשה את סנאפטו ופייס.קום, הועתקו הצוותים הישראלים למטה החברה בעמק הסיליקון. ואולם, הרכישה של אונאבו ב–2013 סימנה נקודת מפנה ביחסים בין פייסבוק לישראל. מאז החשיבות שפייסבוק רואה בישראל מעמיקה, ומתבטאת בהרחבת מרכז הפיתוח, המשך המיזוגים והרכישות וביקורי בכירים בחברה, שנפגשים עם סצנת הסטארט־אפים המקומית. כיום מעסיקה פייסבוק כ–60 מהנדסים בישראל ומתוכננת לצמוח ל–80 עד סוף 2015 ועוד כ–20 אנשי מכירות ופיתוח עסקי שתומכים בשוק הישראלי.
הרכישה הראשונה של פייסבוק ב–2011 נחשבה לאירוע טראומטי בתעשיית ההיי־טק, מאחר שחודשים ספורים לאחר העסקה הועברו כל עובדי סנאפטו למשרדי פייסבוק במנלו פארק בעמק הסיליקון. כך גם פעלה החברה שנה לאחר מכן כאשר רכשה את פייס.קום. אך ב–2013 השתנתה מדיניות זו, כאשר פייסבוק רכשה את אונאבו, שפיתחה טכנולוגיה לניטור ולייעול של צריכת דאטה, והקימה באמצעותה מרכז פיתוח מקומי.
שנתיים אחרי, כבר אפשר לסמן את תחומי הידע שפייסבוק זיהתה בישראל כיתרונות יחסיים. הרכישה האחרונה תסייע לפייסבוק, שהיא כבר מזמן יותר מרשת חברתית, להתקדם לעולם חדש של מציאות וירטואלית.
באופן מפתיע, אחד הפרויקטים המרכזיים של פייסבוק בישראל הוא Internet.org – יוזמה קרובה במיוחד של מנכ”ל ומייסד החברה, מארק צוקרברג. בפעילות זו מעורבים ישראלים בשני צדי האוקיינוס. במסגרת הפרויקט מנסה פייסבוק לחבר לרשת מיליוני משתמשים במדינות עניות, המתקשים לעמוד במחיר השימוש ברשת או במחיר הטלפונים החכמים. השירות, שחלקו מבוסס על האפליקצה של סנאפטו, מאפשר למשתמשים לגשת לרשת בחינם ולקבל שירותים מוגבלים כמו חיפוש, גלישה מוגבלת, גישה לרשתות חברתיות ושירותים פיננסיים מוגבלים.
ישראל היא זירת התגוששות בין פייסבוק לחברת אינטרנט ענקית אחרת – גוגל NY גוגל שער שינוי הוסף לתיק אישי . התחומים שבהם עוסק המרכז של פייסבוק בישראל הם גם תחומי עיסוק שמעניינים את גוגל. כך למשל, גם גוגל וגם פייסבוק מפתחות בישראל פתרונות טכנולוגיים שיסייעו לחבר את העולם השלישי לאינטרנט. זירה נוספת של תחרות בין החברות היא המציאות הרבודה והווירטואלית. הרכישה של פבלס תחזק את היכולת של פייסבוק בתחום, והיא בוצעה על ידי אוקולס – חברת משקפי המציאות הווירטואלית שפייסבוק רכשה ב–2 מיליארד דולר ב–2014. גם גוגל משקיעה בעולם זה, וחברת Magic Leap שבה היא השקיעה, פתחה באחרונה מרכז פיתוח בישראל בתחום.
תחום זה עתיד להתחזק בשנים הקרובות, ולישראל יש פוטנציאל למלא חלק מרכזי בו. ״בשנים הקרובות נראה גל של יצירת תוכן לעולם המציאות הווירטואלית והמציאות הרבודה. עכשיו, כשכל הרכיבים הבסיסיים קיימים וניתן לבנות מהם פלטפורמה, ברור שהשלב הבא הוא למלא אותה בתוכן, דרך המקבילים החדשים לשירותים קיימים כמו יוטיוב וורדפרס ואינסטגרם בפלטפורמה הנוכחית”, אומר יניב גולן, שותף בקרן ההון־סיכון לול ונצ’רס ומי שהיה אחד המשקיעים בפייס.קום.
“גם פייסבוק צריכה להיות במקום החדש וכך גם עולם הפרסום, זה כבר לא בנארים בדפים. בטכנולוגיה זו הגולש יסתובב בעולם וירטואלי שייתכן שהוא לא קשור לעולם האמיתי. כרגע לישראל אין נוכחות בעולם הזה, אבל כבר הפתענו בתוכן לרשתות חברתיות ולעולם הטלוויזיה”, הוא הוסיף.
תחום נוסף שפייסבוק תוכל לחזק בשנים הבאות ולהסתמך על יכולות ישראליות, שמגיעות בין היתר מיחידות הטכנולוגיה הצבאיות, הוא ניתוח ביג דאטה. “כמות הנתונים הנאספים והאותות שנצברים הולכת וגדלה, וכך גם הדרישות מהטכנולוגיה הנדרשת על מנת להפיק מהם תובנות”, אמר גולן.
פייסבוק רואה בישראל גם שוק חשוב בתחום הפרסום. ליתר דיוק, פייסבוק מתעניינת פחות במפרסמים הישראלים הגדולים (שהם לא משמעותיים בקנה מידה עולמי). עם הקמת מרכז הפיתוח של פייסבוק, שפועל כיום משדרות רוטשילד בתל אביב, הוקמה גם יחידה עסקית בתחום הפרסום, שנמצאת בקשר בעיקר עם סטארט־אפים ישראליים שמפרסמים באמצעות פייסבוק. הבולטים שבהם כוללים את גט טקסי וחברות גיימינג.
מיקרוסופט: מה היא מחפשת בישראל?
לאחר 5 שנים שבהן מיקרוסופט לא ביצעה אף רכישה בישראל, בשנה האחרונה עלה מאוד קצב העסקות שלה. מאז נובמבר רכשה מיקרוסופט ארבע חברות בסכום מצטבר של יותר מ–600 מיליון דולר. הרכישות של מיקרוסופט בישראל הן חלק מהאסטרטגיה שמוביל המנכ”ל סאטיה נאדלה. מי שאחראי על ביצוען בשטח הוא יאיר שניר, דירקטור פיתוח עסקי של החברה, שמבצע מטעמה את הרכישות מחוץ לארה”ב וסין. ניתן להניח שבתקופה הקרובה נראה עוד עסקות של מיקרוסופט בישראל בתחומים אחרים שבהם היא ממקדת את מאמציה.
הרכישות האחרונות של מיקרוסופט בישראל משתייכות לשלושה מהתחומים שבהם משקיעה חברת התוכנה הותיקה מאמצים רבים: הפעילות של אן־טריג, חברה שמפתחת טכנולוגיית עטים למסכי מגע, ששולבה בחטיבת המחשוב האישי של החברה. פעילות זו משתייכת לתחום החומרה. הרכישה של Equivio, שפיתחה טכנולוגיה לניתוח והבנה אוטומטית של טקסטים, משולבת בפעילות בתחום הפרודקטיביות שבו ביצעה מיקרוסופט מספר רכישות בשנה האחרונה, למשל של חברת ניהול המשימות הגרמנית, וונדרליסט, ושל אפליקציית היומן החכם, סאנרייז. שתי הרכישות האחרונות של מיקרוסופט בישראל, של אאורטו ואדאלום, הן בתחום הסייבר. הרכישות בוצעו לאחר שמיקרוסופט זיהתה את ישראל כמרכז ידע עולמי בתחום, והחליטה לחזק את הפעילות שלה באזור.
פעילות הרכישות של מיקרוסופט NY מיקרוסופט שער שינוי הוסף לתיק אישי בישראל היא חלק מהאסטרטגיה של התאגיד העולמי – אך לעתים, כמו בתחום הסייבר – ישנה השקה בין תחום הרכישה לבין התחומים הייחודיים שבהם מתמחה מרכז הפיתוח של החברה בישראל.
בהמשך, ניתן להניח שנראה רכישות נוספות של מיקרוסופט באזורים שאותם החברה מחזקת. האסטרטגיה שמוביל המנכ”ל דוגלת ב–Cloud First, Mobile First. נאדלה זיהה את תחום המובייל והענן בתור שני הכיוונים המרכזיים שאליהם מתקדם העולם הטכנולוגי. בתוך שני תחומים גדולים אלו, ישנם תתי־איזורים שבחלקם קיים מרכז ידע משמעותי בישראל.
כתוצאה מכך, אחד התחומים הבולטים שמעניינים את מיקרוסופט בישראל מתרכז בטכנולוגיות ענן, ניתוח נתוני עתק (Big Data) ולמידת מכונה. הטכנולוגיות הללו משתלבות באופן טבעי, כמו העוזרת האישית של מיקרוסופט קורטנה, סביבות בינה עסקית (BI) וכלי פיתוח. באזור זה משתלב גם העניין של מיקרוסופט בעולם האינטרנט של הדברים, שאותו היא צפויה לחזק בדומה לשאר ענקיות הטכנולוגיה בשנים הקרובות. תחום זה משלב מצד אחד מכשירים פיסיים, שנמצאים בסביבה הביתית, ומצד שני אחסון בענן וברשתות. כבר כיום ישנם מוצרים של מיקרוסופט בסביבה הביתית – מחשבים, קונסולת המשחקים אקס בוקס, קינקט והשעון החכם של החברה, מיקרוסופט בנד.
מרכז ידע חזק נוסף בישראל שעשוי לעניין את מיקרוסופט הוא ראיית מכונה. מיקרוסופט בעצמה כבר ביצעה רכישה בעבר בתחום – של חברת 3DV Systems מחיפה ב–2009 ב–35 מיליון דולר. תחום זה, יחד עם עולמות של טכנולוגיות לזיהוי מחוות תנועה, ממשיך למשוך לישראל ענקיות טכנולוגיה. הרכישה האחרונה של פייסבוק בישראל, של חברת פבלס, היתה בתחום זה. תחום נוסף שמיקרוסופט עשויה למצוא בו הזדמנויות מעניינות הוא טכנולוגיות בתחום הבריאות הדיגיטלית. טכנולוגיות בתחום זה משלבות בין פתרונות חומרה, דוגמת השעון החכם של מיקרוסופט, לבין שכבות נוספות של ניתוח ואפליקציות בתחום הבריאות.
מיזוגים: התעשייה המקומית התבגרה
שלוש עסקות שנחתמו בימים האחרונים היו מיזוגים בין חברות ישראליות. מגמה זו, של מיזוג בין חברות ישראליות, מצביעה על התבגרות התעשייה המקומית. הקרנות שמחזיקות בחברות הישראליות כבר אינן לוחצות לקצור הצלחות קצרות מועד כדי לגייס את הקרן הבאה, היזמים כבר הרוויחו מספיק כסף, כך שיש להם אורך נשימה, והמנהלים בעלי ידע מספיק כדי להוציא לפועל בהצלחה מהלכים עסקיים מורכבים כמו מיזוג. אך מעבר לכך, היזמים הישראלים מבינים כי מיזוגים הם חלק ממהלך העסקים הרגיל של חברות המבקשות לצמוח. אם בעבר היזמים העדיפו לוותר על צמיחה כדי להישאר עצמאיים, היום הם מבינים כי יש לשים שיקולים אישיים בצד, ולהתמזג עם חברות שנתפשו עד המיזוג כיריבות מרות.
העסקה האחרונה, שבה רכשה איירון סורס את סופרסוניק ב–100–200 מיליון דולר (ראו מסגרת), היא אחת העסקות הגדולות אי־פעם בין שתי חברות ישראליות. גם רכישת קיפרז על ידי קומו (לשעבר קונדואיט) ב–50 מיליון דולר ביום חמישי האחרון, היא עסקת רכישה גדולה יחסית שנעשית על ידי חברה ישראלית.
המיזוגים הללו משקפים את הצורך של החברות הישראליות לצמוח בקצב גבוה יותר מהצמיחה האורגנית של הפעילות העסקית. החברות משתמשות בהון שגייסו ובהכנסות שלהן כדי למממן את העסקות. ואולם, חלק גדול מהעסקות נעשות במניות. הסיבה לכך היא שהמשאבים של הרוכשות, שהן בעצמן עדיין סטארט־אפים, מוגבלים. מצד החברות הנרכשות, ניתן לראות בכך אמון של בעלי המניות בהנחה שהחברות הישראליות ימשיכו לצמוח, ויגיעו בהמשך לאירוע אקזיט.
במקרה של איירון סורס וסופרסוניק, קיימת סיבה נוספת שדחפה את שתי החברות למיזוג. איירון סורס כבר הגיעה לשווי גבוה של כ–1 מיליארד דולר, כשגייסה לפני כשנה כ–100 מיליון דולר. ההמשך הטבעי של החברה הוא להנפקה, דבר שיאפשר ליזמים ולקרנות בחברה לממש את השקעתם ולהפוך מניות למזומן. עם זאת, חברות בתחום טכנולוגיות הפרסום מתקשות להנפיק בשנה האחרונה. ייתכן כי מיזוג בין שתי החברות ייצור חברה גדולה מספיק עם הכנסות ממגוון ערוצים – דבר שיקל על הנפקתה.
לפי דו”ח האקזיטים של IVC ומיתר, 11 מהרכישות שבוצעו במחצית הראשונה של השנה נעשו על ידי חברות ישראליות – 23% ממספר העסקות. רק חברות אמריקאיות ביצעו מספר גדול יותר של רכישות בישראל (26). בין העסקות הללו ניתן לציין את אמדוקס, חברה ציבורית וגדולה, שרכשה את הייפרוויז ואת פעילות הבילינג של קומברס. דוגמה נוספת היא חברת R2Net, שקיבלה השקעה מקרן IGP של חיים שני ומשה ליכטמן, ורכשה את סגומה הישראלית.
ביטוי נוסף למגמת המיזוגים הוא גיוסים אדירים בשנה האחרונה של עשרות מיליוני דולרים לחברות ההיי־טק המתבגרות, שנמצאות בשלבי צמיחה והתבגרות, ומספרן מוערך בכמה עשרות. כחלק מתהליך זה, אנו רואים את החברות מובילות סבבי גיוס אדירים בעשרות רבות של מיליוני דולרים (במקרה של טבולה, למשל, יותר מ–100 מיליון דולר) כדי לממן את הצמיחה שלהן.
Open all references in tabs: [1 – 10]
Comments
Leave a Reply
You must be logged in to post a comment.